אביאל מפציר
1.
ארכיטקטורה מישושית: ארכיטקטורה אשר כל מרכיביה הם כתוצאה של חוויות ותחושות הנובעות מהגוף האנושי ומתאימה אליו. היא מתייחסת אל התחושה של האדם ולהכרה שלו עצמו בתוך החלל. על פי זאת האדריכל צריך לתכנן את עבודתו כך שהוא רואה את עצמו בגופו בתוך החלל.
2.
הדיאגראמה מבטאת את הקשר בין הגוף והנפש לחלל בוא הם מתנהלים ביחד.
3.
שם האדריכל: Carlos Skrapa
שם הפרויקט: Castelvecchio Museum
מיקום: ורונה, איטליה
יוליה סקריפקה
1.ארכיטקטורה של החושים אשר משמשת כטווח לאדם לחוות את עולמו ולהעצים את עצם קיומו בעולם, להנכיח את תחושותיו בחלל ובעולם.
2.דיגארמה - ממחישה את הריחוק בין האדם לסביבה הבנויה, מבטאת את הקשר בין העין לסביבה.
3.
טרילוג
-אצל אביאל ניתן לראות קשר פיזי לסביבה ולשינויים בה.
-אצל יוליה ולירון ההתייחסות בבחירה היא יותר רגשית ורוחנית.
-אצל יוליה ולירון, חווים את החלל בהתרשמות ראשונית, חוויה סימולטנית, לעומת אביאל אשר אצלו החוויה היא הדרגתית.
-אפשר לראות שאצל אביאל ולירון החוויה נוצרת ע"י האדריכל, כוונותיו של האדריכל שהאדם הנכנס למקום יחווה את החוויה הספציפית הזאת ואילו אצל יוליה החוויה היא של פנים וחוץ יחדיו.
-ניתן לראות את האדריכלות הנקייה בשלושת הפרוייקטים שנבחרו. ההתייחסות שניתנת לאדם, המחשבה על איך האדם מרגיש בתוך החלל.
שאלה
האם דימוי הגוף והעור יהיו אוניברסליים בכל פרוייקט בפני עצמו או שהם מתקשרים למטען תרבותי של האדריכל/ המבקר במקום.
1.
ארכיטקטורה מישושית: ארכיטקטורה אשר כל מרכיביה הם כתוצאה של חוויות ותחושות הנובעות מהגוף האנושי ומתאימה אליו. היא מתייחסת אל התחושה של האדם ולהכרה שלו עצמו בתוך החלל. על פי זאת האדריכל צריך לתכנן את עבודתו כך שהוא רואה את עצמו בגופו בתוך החלל.
2.
הדיאגראמה מבטאת את הקשר בין הגוף והנפש לחלל בוא הם מתנהלים ביחד.
3.
שם האדריכל: Carlos Skrapa
שם הפרויקט: Castelvecchio Museum
מיקום: ורונה, איטליה
במוזיאון של סקראפה ניתן לראות אלמנטים אדריכליים פשוטים לכאורה מקבלים שינויים אשר הופכים אותם עוד יותר לאלמנטים אשר מדברים לנפש האדם בכך שמשמשים לא רק פונקציונלית. ניתן לראות שהאדריכל השקיע מחשבה בכך שהוא עצמו נמצא בחללים ואיך הוא רוצה שהתחושה תהיה בהם.
לירון משה
1.
ארכיטקטורה מישושית-
הארכיטקטורה המישושית בניגוד למה
שקורה בימינו, המהירות,הרצון לקבל לכל דבר תשובה מהירה.. כאן ועכשיו,
לתוצאות מידיות מתייחסת דווקא לאינטימיות, רוגע, מגע ורחוניות.
ההתייחסות מתבססת על האמנות שבאדם, והדרך בה הוא עושה אותה, לא רק למען
הסובבים אותו ואו למען פרנסה, הוא עושה זאת למען עצמו, הנאתו ונפשו.
הסבר אישי- ארכיטקטורה המעניקה לאדם תחושה של חיבור למקום, לא רק מקום בו עובר אורח, הרצון של אדם להישאר לחוות ולהרגיש את המקום.
2.
דיאגרמה-
הדרגתיות:
אדם מתבגר לאט בחייו, ובכל שלב אותו הוא עובר הוא מגלהו לאחר מכן מטפח את הדברים המעניינים אותו ומעבירים בו תחושות נעימות.
ההדרגה מתבטאת בשלבים שאותם עובר האדם עד שהוא מבין את רצונו לספק את צרכיו, למלא את נפשו.
church of the light, osaka, Tadao Ando .3
אמנם
לא הייתי בכנסייה, אך התחושה שעוברת בי כשאני מתבוננת בתמונות, או בהדמיות
המקום מעבירה את הרצון להגיע לשם ולחוות את התחושות והצורניות של המקום.
כניסות האור המיוחדות והחיבור של אדם הנכנס למקום בעל משמעות דתית.
כשאדם
נכנס למקוo דתי הוא חווה את המקום בהדרגה, בכל פסיעה אל תוך המבנה הוא
מרגיש חווה דברים שונים, הוא מרגיש משהו אחר, משהו נעלה, נפשו נפתחת ומקבלת
את המקום.
יוליה סקריפקה
1.ארכיטקטורה של החושים אשר משמשת כטווח לאדם לחוות את עולמו ולהעצים את עצם קיומו בעולם, להנכיח את תחושותיו בחלל ובעולם.
2.דיגארמה - ממחישה את הריחוק בין האדם לסביבה הבנויה, מבטאת את הקשר בין העין לסביבה.
3.
שם הפרוייקט - בית מגורים פרטי בשבי ציון.
אדריכל - אייל מלכא.
הבית
שוכן על חוף הים ומייצר קשר עין רציף עם קו החוף. הבניין מחופה באבן
ומייצר קשר חומרי לחוף הים, לצבעים באזור ולתחושות. מייצר תחושה של שער
כניסה אל החוף או כשלב הדרגתי במעבר אל הטבע, מנסה לטשטש את הגבולות בין
הבנוי לטבעי. כניסת האור מבוקרת ומייצרת אור רך שעובר כמסננת אל התוך
המבנה.
טרילוג
-אצל אביאל ניתן לראות קשר פיזי לסביבה ולשינויים בה.
-אצל יוליה ולירון ההתייחסות בבחירה היא יותר רגשית ורוחנית.
-אצל יוליה ולירון, חווים את החלל בהתרשמות ראשונית, חוויה סימולטנית, לעומת אביאל אשר אצלו החוויה היא הדרגתית.
-אפשר לראות שאצל אביאל ולירון החוויה נוצרת ע"י האדריכל, כוונותיו של האדריכל שהאדם הנכנס למקום יחווה את החוויה הספציפית הזאת ואילו אצל יוליה החוויה היא של פנים וחוץ יחדיו.
-ניתן לראות את האדריכלות הנקייה בשלושת הפרוייקטים שנבחרו. ההתייחסות שניתנת לאדם, המחשבה על איך האדם מרגיש בתוך החלל.
שאלה
האם דימוי הגוף והעור יהיו אוניברסליים בכל פרוייקט בפני עצמו או שהם מתקשרים למטען תרבותי של האדריכל/ המבקר במקום.
